- שורש בי " ן מופיע בעברית המקראית בצורות פועליות 171 פעמים , ובשמות העצם 'בינה' 37 פעמים , ו ' תבונה ' 42 פעם . שם העצם 'נבון ' מופיע 21 פעמים במקרא , מהן תשע פעמים בספר משלי ( א , ו ; י , יג ; יד , ו , לג ; טו , יד ; טז , כא ; יז , כח ; יח , טו ; יט , כה . ( אדם שיש לו בינה ותבונה נקרא נבון , מבין ואף איש בינה . שם התואר 'מבין ' המשמש גם כשם עצם מופיע במקרא 27 פעמים , מהם שש פעמים בספר משלי 1 ח , ט ; יז , י , כד ; כח , ב , ז , יאן . הצירוף המיוחד "איש תבונה / תבונות" מופיע חמש פעמים , ורק בקובץ השני של ספר משלי ( י , כג ; יא , יב ; טו , כא ; יז , כז ; כ , ה . ( בדומה לפועל יד"ע גם 'הבין ' הוא פועל יוצא המקבל מושא ישיר . אבל בניגוד ליד"ע המורה על קליטת רשמים חיצוניים , הבינה היא כושר הניתוח , ההבחנה וההשגה השכלית והוא אולי חזק מהדעת . שורש בי " ן בבניין קל פירושו להסתכל ולבחון ( כג , א ; דנ ' ט , ב ; י , א ) ואף להקשיב ( תה ' ה , ב ; איוב לד , טז . ( לפי ר ' יונה גירונדי : "הבנת הדבר היא ההגעה לתכלית כוונת האומר בו , " ולפי המלבי " ם : "הבינה ... היא מה שהאדם מבין דבר מתוך דבר ... היא...
אל הספר