המיוחס ל"חכמים " כמו הקובץ השלישי , איננו דומה לו באופיו הספרותי ובענייניו . חלקו עוסק בענייני משפט ( פס' כג כו , כח כט , ( וחלקו בחקלאות ( פס ' כח , ל לד . ( הפסוקים העוסקים במשפט כוללים תיאור של מעשה השופט וקבלת מעשיו בקרב הציבור ( פס' כג כו ) ואחר כך צווים שליליים בעניין עדות ( פס ' כח כט . ( החלק העוסק בענייני חקלאות כולל צו מעשי להצלחה בחקלאות ( פסי כזו ואחר כך מעשייה ומסקנה ממנה > פס ' ל לד . ( המכנה המשותף לשני רכיבים אלה , המשפטי והחקלאי , הוא צירוף של מצווה ושל מעשה המיועד לשכנע את השומע לקיים את המצווה , וניתן לומר שאין הבדל בין דברים אלה ובין המגמות החינוכיות של הקבצים הראשון והשלישי . בכולם יש ניסיון לשכנע על ידי הסתמכות על הניסיון . הרקע החברתי מעורב חציו חקלאי מובהק , וחציו כל חברה שיש בה מערכת משפט . החלק החקלאי פונה לבעלי שדות וכרמים ואילו החלק המשפטי פונה לאדם העשוי לשמש כשופט , וניתן להניח שאלה עשירי העם דווקא ( השוו שמ ' יח , כא : "אנשי חיל ; " דב ' א , יד : "ראשי שבטיכם . ( "
אל הספר