א . נשיאי האוניברסיטאות והמכללות מודעים ליכולתם של נבחרי הציבור להערים קשיים בהזרמת תקציבי העתק למימון ההשכלה הגבוהה בישראל ; ועל כן נמנעים מהתבטאויות כנגד נבחרי הציבור בסוגיות של שחיתות שלטונית . ב . האוניברסיטאות והמכללות מצויות תחת ביקורת תקציבית של גורמים ממשלתיים , אשר לא אחת מגלה אי סדרים ומנהל לא תקין . אין זה סביר כי ראשי האוניברסיטאות והמכללות יאזרו אומץ ויצאו נגד השחיתות השלטונית בשעה שהם עצמם ראויים לביקורת . ג . אנשי אקדמיה בכירים אך ספורים מביעים מעת לעת את דעתם במאמרי עיתונות בכל הנוגע לשחיתות השלטונית ולתקינות פעילות הממשל , אולם אין בכך משום תכנית סדורה ויעילה אשר תיצור דעת קהל אוהדת ומגויסת כדי לשנות את המצב מיסודו . ד . מקרב האקדמיה לא יצאו דמויות כריזמטיות העשויות להניע אלפי סטודנטים למאבק ומחאה כנגד השחיתות השלטונית . ה . האקדמיה מנותקת מהאקטואליה , והדבר נכון לסגל המרצים ולסטודנטים כאחד . השחיתות השלטונית , כמו נושאים אקטואליים אחרים , אינה מצליחה להוציא את האקדמיה משלוות הקמפוס הנינוחה . ו . האקדמיה לא השכילה לנצל את היכולות האינטלקטואליות הטמונות בה כדי לגבש הצעה...
אל הספר