א . התקשורת מתאפיינת בנקיטת עמדות מדיניות , ועל כן נבחרי ציבור אשר מקדמים מדיניות הנתמכת על ידי התקשורת יזכו לסיקור אוהד , גם במחיר העלמת עין מסוגיות של שחיתות שלטונית שנקשרו לשמם , לפחות לפרק זמן מסוים . ב . התקשורת אינה אובייקטיבית , שכן צד פוליטי מסוים עלול למצוא את עצמו בחשיפת יתר בגין מאבק התקשורת בשחיתות השלטונית , ואילו צד פוליטי אחר לא יזכה לסיקור אינטנסיבי אף על פי שקיים חומר הראוי לפרסום הנוגע בעניין זה . ג . התקשורת נסמכת בעיקר על הדלפות מהמשטרה ומהפרקליטות ; ההדלפות המגמתיות של המקורות משרתות קודם כול את תכניותיהם של המדליפים . ייתכן אפוא שאין כל התמונה מצויה בידי התקשורת , ועל כן עליה לפעול בזהירות רבה כדי להימנע מפגיעה בשמם הטוב של החשודים לכאורה . ד . פרסום מוקדם של חשדות המיוחסים לנבחרי ציבור מסייע לחשודים לצאת במסע ציבורי לטיהור שמם כשלצדם עורכי דין מהשורה הראשונה , עוד בטרם הגיע הנושא לדיון בבית משפט , ולמסע הציבורי יכולה להיות השפעה על שופטי בית המשפט . ה . פרסום המתחיל בתיק חקירה כבד מלא חשדות לכאורה כנגד נבחר ציבור ומסתיים בסופו של דבר בהגשת כתב אישום ובו סעיף בודד...
אל הספר