שרי הממשלה הם הכתובת המרכזית שדרכה יכולים חברי המפלגות להסדיר את התעסוקה בשירות המדינה . בהיעדר סנקציות הולמות כנגד חברי ממשלה ממשיכים השרים במינויים פוליטיים ואחרים של מקורביהם , ללא כל חשש או בושה . מינויים המתבצעים מטעמו של שר באמצעות עוזריו - בין אם בידיעתו ובין אם לא - מחייבים התייחסות משפטית בדומה למקרים שבהם המינויים הם באישורו של השר . הרי אילו רצה , היה מודיע השר מפורשות לכל עוזריו שאין בסמכותם לפעול למינויים במשרדו , ובתוך כך הם לא היו זוכים לשיתוף פעולה מגורמים בתוך המשרד . ככל הידוע , שרים אינם נותנים הנחיה כזו לעוזריהם , ואלה עושים כטוב בעיניהם ואף זוכים לשיתוף פעולה מצד פקידי ממשלה החוששים למקום עבודתם . ארבעה סוגים שונים של מינויים מתאפשרים בשירות המדינה : א . מינויים פוליטיים , שנציבות שירות המדינה מגדירה אותם כמשרות אמון ; מינויים אלה הם בדרך כלל של מקורבים , ומותרים בלשכות השרים . ב . מינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות הנתון לסמכות השרים משמש מאגר נוסף למינוי מקורבים , לא בהכרח בעלי הכישורים המתאימים לתפקיד . ג . הסדרת שירותי ייעוץ למקורבים על ידי השר או בא כוחו ( מנכ”ל ...
אל הספר