חברי כנסת , כמייצגי העם , מצופים לנהוג לפי נורמות ערכיות ומוסריות גבוהות . ציפייה זו מלווה באכזבה נוכח ריבוי המקרים שמעורבים בהם חברי כנסת . הדבר מעיד כי כל נורמה ראויה נדחקה לפינה חשוכה , הבושה האלמנטרית אינה קיימת עוד , ואילו העברה שולטת בכול , לרבות קבלת טובות הנאה הנעשית נפוצה ומועדפת על פני ניקיון כפיים וטוהר מידות . רמתם הירודה של חברי כנסת רבים מאפשרת פריחה של שחיתות שלטונית בכנסת .
אל הספר