מפלגות רבות נקלעות לגירעונות תקציביים ניכרים כתוצאה מניהול כושל ומאי התאמה בין היקפי הפעילות המפלגתית ובין הכנסות המפלגה . קריסה כלכלית של מפלגות מאלצת אותן להסתמך על מקורות תקציביים חיצוניים ובכך יוצרת תלות אינטרסנטית שפירעונה במועד לא ידוע . התלות בתרומות מנדיבים או מאשראי בנקאי אינה ראויה למפלגות העתידות להיות חלק מרכזי בשלטון . נוסף על כך , למפלגות המתנהלות על בסיס גירעוני קיים אינטרס מתמיד להגדיל את המימון שלהן באמצעות חוק מימון המפלגות , וזאת כדי לכסות חובות והתחייבויות .
אל הספר