תופעה רווחת במפלגות בישראל , בעיקר באלה השותפות לקואליציה הממשלתית , היא הפניות הרבות של חברי מפלגה לנציגיה בשלטון על מנת להסדיר נושאים אישיים . משרות , מינויים וייעוץ בשכר הם המצרך המבוקש בדרך כלל , אך כך גם פתרון לבעיות אישיות שלא זכו למענה בפנייה המקובלת לגופים המוסמכים , כמו גם העדפה במכרזים ממשלתיים ומינוי אישי לקידום יזמות . הלחץ הבלתי פוסק שחברי מפלגות מפעילים אינו מאפשר לשרים לתפקד מלוא זמנם לקידום ענייני משרדיהם . במקביל , יועציהם ועוזריהם הפוליטיים עסוקים ללא ליאות בפעולות הנועדות להסדיר את ענייני החברים ולהשביע את רצונם , ומצב זה מוביל בהכרח לשבירת כל כללי המנהל התקין . הצטרפות למפלגות מתבססת יותר ויותר על עניין אישי , ופחות על היבט אידיאולוגי ורעיוני .
אל הספר