השאלה המעסיקה את חבקוק היא הסתירה שבין צדקת האל לבין הרשע השולט בעולם . הניסוח החריף של הבעיה בא בזעקתו של הנביא : "טהור עינים מראות רע והביט אל עמל לא תוכל למה תביט בוגדים תחריש בבלע רשע צדיק ממנו " ( א , יג . < כיצד מתיישבת צדקת האל עם הצלחת הרשעים וסבל הצדיקים ? שאלה זו אינה מיוחדת לחבקוק . גם ירמיהו התריס כלפי מעלה : "צדיק אתה ה' כי אריב אליך אך משפטים אדבר אתך מדוע דרך רשעים צלחה שלו כל בגדי בגד" וגו' ( יב , א ג . ( אותה שאלה מעסיקה גם את איוב ואת החכם הפסימי במגילת קהלת . אלא שבאיוב וקהלת , וגם בירמיה , נדונה הבעיה בדרג הפרט , כבעיית צדיק ורע לו רשע וטוב לו , ואילו חבקוק דן בה כבעיה של הנהגת העולם . כיצד זה ה ' מניח לעולם להתנהג בדרך שהוא מתנהג , שבה מלכות הרשעה משעבדת את העולם באכזריות רבה . כיצד זה "ותעשה אדם כדגי הים כרמש לא משל בו !?" ( א , יד . ( דברי חבקוק נפתחים בהצגת הבעיה ( א , ב ח כשהיא מנוסחת כבעיה חברתית , אבל מיד עוברים הדברים לתחום הלאומי , עליית הכשרים כעונש , ולתחום הבינלאומי , התנהגות הכשרים כלפי כל העמים . חבקוק מנתק את הבעיה לא רק מתחום הפרט , אלא גם מהתחום הלא...
אל הספר