נקמה לה' כבבל (נא, ה־יד)

ה כי לא אלמן ישראל ויהודה מאלהיו מיהוה צבאות כי ארצם מלאה א & ם מקדוש ישראל : > נסו ו מתוך בבל ומלטו איש נפ # ו אל תדמו בעונה י כי עת נקמה היא ליהוה גמול הוא משלם לה : ץ anrcro t בכל ביד יהוה משכרת כל הארץ מיינה שתו גוים על כן יתהללו גרים : rho : o ' Nris n בבל ותשבר הילילו עליה קחו צרי למכ ; אובה אולי תרפא : ט רפאנו את בבל * ולא נרפתה עזבוה ונלך איש לארצו כי נגע אל השמים משפטה ונשא עד שחקים : י הוציא יהוה את צךקתינו באו ונספרה בציון את מעשה יהוה אלהיני :  אל הספר
האוניברסיטה העברית בירושלים

עם עובד

י"ל מאגנס