בקובץ הסיפורים על ביקור חולים כלולים שישה סיפורים שונים ( מלבד המקבילות , ( בעלי תבנית מבנית ועלילתית דומה . מתואר בהם הרב החולה שתלמידיו או חבריו באים לבקרו . התבנית העלילתית האחידה לכל הסיפורים היא בוודאי מעניינת ובעלת משמעות כשלעצמה . הפתיחה של רוב הסיפורים היא פתיחה דומה , ההופכת בעצם לסכמה החוזרת על עצמה : " כשחלה ... נכנסו תלמידיו ( חבריו ) לבקרו . " במהלך הסיפורים נוצר דיאלוג בין הרב לתלמידים , או לחברים , דיאלוג שיוצר אותנטיות סיפורית , אך בעיקר מעצב רעיון פילוסופי תאולוגי חשוב . עיצוב הרעיון איננו מותנה רק בהרצאת הרב , אלא הוא מותנה בתגובת התלמידים לדברים , ובתגובת הרב לדברי התלמידים . לכן , נוכחותם של התלמידים בסיפור יש לה פונקציה חיונית והכרחית . בקובץ הסיפורים על ניחום אבלים כלולים ארבעה סיפורים שונים . גם כאן חוזרת התופעה של תבנית מבנית ועלילתית דומה : הרב האבל שתלמידיו או חבריו באים לנחמו . הדיאלוג הנוצר בין הרב לתלמידים מעצב את הרעיון של הסיפור . גם כאן הפתיחה של הסיפורים דומה : " כשמת בנו ( בניו ) של ... נכנסו תלמידיו לנחמו . " הפתיחה הזאת גם דומה מאוד לפתיחת סיפורי ביק...
אל הספר