וכשחלה רבן יוחנן בן זכאי נכנסו תלמידיו לבקרו כיון שראה אותם התחיל לבכות אמרו לו תלמידיו : רבינו נר ישראל פטיש החזק עמוד הימני מפני מה אתה בוכה אמר להם : אילו לפני מלך בשר ודם היו מוליכין אותי שהיום כאן ולמחר בקבר שאם כועס עלי אין כעסו כעס עולם ואם אוסרני אין איסורו איסור עולם ואם ממיתני אין מיתתו מיתת עולם ולא עוד אלא שאני יכול לשחדו בממון ולפייסו בדברים אעפ"כ הייתי בוכה עכשיו שמוליכין אותי לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה שהוא וחי וקיים לעולם ולעולמי עולמים שאם כועס עלי כעסו כעס עולם ואם אוסרני איסורו איסור עולם ואם ממיתני מיתתו מיתת עולם ואיני יכול לשחדו בממון ולפייסו בדברים ולא עוד אלא שיש לפני שני דרכים אחד של גן עדן ואחד של גיהנם ואיני יודע באיזה מהן מוליכין אותי ולא אבכה אמרו לו תלמידיו : רבנו ברכנו אמר להם : יהי רצון שיהא מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם אמרו לו תלמידיו : רבנו עד כאן אמר להן : ולואי ותדעו שהרי אדם עובר עבירה בסתר ואומר : לא יראני אדם ואינו אומר אל יראני המקום בשעת פטירתו אמר להם : פנו כלים מפני הטומאה והכינו כסא לחזקיה מלך יהודה שבא
אל הספר