כינון מלוכה (פרקים ח - יב)

הפרקים וו - יב דנים בהקמת המלוכה בישראל , והם מסבירים למה וכיצד הוחלפו סדרי השלטון הקיימים בחדשים . הקדשת חמישה פרקים לנושא זה מעידה על החשיבות שיוחסה לו . לפי השקפת המקרא היה מוסד המלוכה בעל השפעה מכרעת על חיי העם , ועם הקמתו נפתחה תקופה חדשה בתולדות ישראל . בין משטר המלוכה והמשטר הקודם הבדלים מהותיים . בעוד שעד ימי שמואל שלטו בישראל מנהיגים , שנשלחו על ידי ה ' ופעלו מטעמו , הרי המלך , אף באותם המקרים שנבחר על ידי ה , ' נתפס כפועל באופן עצמאי , ועליו האחריות , אם כי לא הבלעדית , לקורות העם , לרבות האסונות שבאו עליהם . לגבי תקופת השופטים גורסת התפיסה המקראית , כי צרות העם היו עונש על חטאיו , בעוד שמנהיגיו דווקא הושיעו לו במצוקותיו ושמרו בימי חייהם שהעם לא יסטה מן הדרך ; ואילו לגבי תקופת המלוכה מוסבר סבל העם במידה רבה כתוצאה מעוונות המנהיגים , אשר חטאו והחטיאו את העם ( שאול הוא דמות מעבר בין שופט ומלך , אבל כבר דויד גרם על ידי חטאיו למלחמת אחים בישראל ולמגיפת דבר . ( כל המנהיגים ממשה ועד שמואל , אף אם שגו מדי פעם , נחשבו למנהיגים טובים ( יוצא מן הכלל הוא אבימלך , אך הוא לא נשלח על ידי ה...  אל הספר
האוניברסיטה העברית בירושלים

עם עובד

י"ל מאגנס