הקביעה כי ה ' העניק לישראל 'חוקים לא טובים ' היוותה קושי דתי ותיאולוגי לחכמי ישראל ולפרשניו . לפיכך רוב הביאורים השונים לפסוקים אלה אינם על דרך הפשט , אלא בדרך הדרש . א . ת"י התרגום הארמי לספר יחזקאל הוא העדות הקדומה ביותר לפתרון פרשני על דרך הדרש . לפי גרסה אחת של התרגום ישראל הם אלה שחוקקו חוקים לא טובים : "ואף אנא מדמרדו במימרי ולא אבו לקבלא לנביי ארחיקתנון ומםרתנון ביד יצרהון טפשא אזלו ועבדו גזירן דלא תקנן ונימוסין דלא יתקיימון בהון " ( ואף אני , משמרדו בי , ולא רצו לשמוע לנביאי , מאסתים ומסרתים ביד יצרם הטיפש , הלכו והתקינו חוקים לא טובים ומשפטים שלא יחיו בהם . ( גרסה אחרת של התרגום מייחסת את נתינת החוקים הלא טובים לגויים : "ואף אנא ... ומסרתנון ביד שנאיהון ובתר יצריהון טפשא אזלו ועבדו גזירן ... ונימוסין " ( ואף אני ... ומסרתים ביד שונאיהם ואחר יצרם הטיפש , הלכו ועשו חוקים ... ומשפטים . ( לפי גרסה זו הלכו ישראל וקיימו את חוקות הגויים , שהם ה " חוקים הלא טובים " ת . " י מכנה את החוקים הלא טובים כ " גזירן " וכ " נימוסין , " כינויים שאינם מצויים אצלו ביחס לחוקים שנתנו על ידי ה' ( אלה...
אל הספר