פרק יז מהווה יחידה נבואית אחת , שתחומיה ברורים : היא פותחת בנוסחת התגלות ( פס' א ) ומסתיימת בניסוח מורחב של נוסחת ההכרה בה' ( פס' כד . ( הדימויים השונים שבפרק זה מבדילים אותו מקודמו , ונושא הפרק שונה מזה של פרק יח . הנבואה מורכבת משלושה חלקים , על פי 'דגם החצאים ' ( ראה עמ ' . 1 : ( 108 משל ( פס ' ג י , ( מציג את בגידת הגפן בנשר ששתלה , ופנייתה אל נשר אחר ; . 2 נמשל ( פס ' יא כא , ( מזהה את הנשר האחד עם מלך בבל ( נבוכדראצח , את הנשר השני עם פרעה מלך מצרים ( פסמתיך השני ) ואת הגפן עם מלך יהודה ( צדקיהו . ( הנמשל עצמו מורכב משני רבדים : הרובד הארצי ( פס ' יב יח , ( והרובד האלוהי ( פס ' יט כא , ( כאשר הרובד האלוהי מהווה מסקנה הבנויה על הרובד הארצי ; . 3 יסף ( פס' כב כד , ( שעניינו חידוש המלוכה לעתיד לבוא . ביסף יש הן מלשון המשל הן מתפישת התיאוצנטריות שבנמשל . מבנה הנבואה מצביע על אחדותה . אף החתימה כמו הפתיחה מעידה על כך , שכן הארז הנזכר בפתיחת המשל ( פס' ג ד , ( חוזר ונזכר ביסף ומהווה את עיקרו . בין המשל לנמשל קיימת הקבלה בכך ששניהם פותחים בנוסחת ההתגלות "ויהי דבר ה ' אלי לאמר " ( פס ' א...
אל הספר