פרקים דו-יא מהווים פרשה עריכתית אחת , מושלמת במבנה הספרותי שלה ומאוחדת במסר הרעיוני שבה . הפרשה פותחת בחזון , שבו הרוח נושאת את יחזקאל במראות אלוהים , מבבל לבית המקדש שבירושלים ( ח , א ד . ( הפרשה מסתיימת בהחזרתו של יחזקאל לבבל ובדיווח לעם על שראה ושמע בחזונו ( יא , כד כה . ( אחדות הפרשה ניכרת בניסוח הפתיחה ובניסוח הסיום : "ותשא אתי רוח ... ותבא אתי ירושלמה במראות אלהים אל פתח שער הפנימית" ( ח , ג " ו , ( רוח נשאתני ותבאני כשדימה אל הגולה במראה ברוח אלהים " ( יא , כד . ( אף הסדר המצולב של חלק מן הצירופים ") ותשא אתי רוח " - "ורוח נשאתני ;" "במראות אלהים אל פתח שער הפנימית " - "אל הגולה במראה (" מצביע על חתימה מעין הפתיחה . הפרשה כולה מתחלקת לכמה יחידות , כאשר הקשר ביניהן הדוק , ומצביע על מבנים ספרותיים משוכללים . בפרשה שתי יחידות גדולות ( להוציא את המסגרת הכללית : ח , א ד ; יא , כב כה : ( . 1 ח , ה-י , כב : חטאי ירושלים ויהודה , התועבות אשר עשו , ועונשן ; עזיבת הכבוד את המקדש ותיאור מפורט של מרכבת . 'ה יחידה זו ניתנת לחלוקה לשתי יחידות משנה : ( א ) ח , ה-י , ז - תיאור מפורט של חטאי יר...
אל הספר