מעשה סמלי שני: שכיבה ממושכת (ד, ד־ח)

י ואתה שכב על צדך השמאלי ושמת את עון בית ישראל עליו מספר הי-מים אשר תשכב עליו תשא את עונם : ה ואני נתתי לד את שני ע ונם למספר ימים שלש מאות ותועים יום ונשאת עו י ן בית ישראל : ו וכלית את אלה ו ^ כבת על צדף הימיני # נית הימני ונשאת את עון בית יהודה ארבעים יום יום לשנה יום ל # נה נתתיו לך : ז ואל מצור ירושלם תכין פניך וזרעך חשופה ןנבאת עליה : n והנה נתתי עליך עבותים ולא תה פך מצדך אל צדך עד כלותןל ימי מצורך : משמעות מעשה זה עברה כמה גלגולים . במקורו היה המעשה מכוון כנגד חטאו של כלל ישראל , יהודה וישראל . ואמנם הכינוי 'בית ישראל' המופיע בתיאור המעשה משמש בספר יחזקאל ככינוי לכלל ישראל ( פרט לשני כתובים : ט , ט ; לז , טז . ( כך משמעו של הצירוף בפרקי ההקדשה , וזה משמעו גם בתיאור המעשה הסמלי הראשון - המצור הוא "אות ... לבית ישראל" ( ד , ג . ( אף ההוראה הניתנת לנביא לבל יתהפך מצד לצד כל ימי המצור על ירושלים 1 ד , ח ) עולה בקנה אחד עם משמעות הכינוי . גם אזכורה של השכיבה על צד אחד בלבד בתיאור המעשה הסמלי השלישי 1 ד , ט ) יש בו כדי להצביע על משניותו של פס ' ו המדבר בשכיבה על צד ימין כנגד 'בית ...  אל הספר