מעשה סמלי ראשון: מצור ירושלים (ד, א־ג)

ד א ואתה בך אד ם קח לןל לבנה ונתתה אותה לפניף nipm עליה עיר את יתשלם : ב ונתתה עליה מצור ובמת עליה ךיק ושפכת עליה סללה ונתתה עליה מחמת ושים עליה כרים סביב : ג ואתה קח לןל מחבת ברזל ונתתה אותה קיר בתל בינך ובין העיר והכינתהאת פניף אליה והיתה במצור וצרת עליה אות היא לבית ישראל : [ א ] לבנה - חומר בנייה נפוץ במזרח הקדום , העשוי מטין בתוספת תבן או חצצים כחומרים מלכדים . דרך עשייתן של לבנים נזכרת במקרא בכמה כתובים , כגון : בר ' יא , ג : "נלבנה לבנים ונשרפה לשרפה" ( מיסופוטמיה ;( שמ ' ה , ז ח : "תבן ... ללבן הלבנים " וגו ' ( מצרים ;( נח ' ג , יד : "באי בטיט ורמסי בחמר החזיקי מלבן " ( אשור . ( היתרון שבבחירת הלבנה הוא שניתן לחרוט בחומר הרך בטרם שוטחים אותה לייבוש בשמש , או שורפים אותה באש . וחקות עליה עיר את ירושלם - הנביא מצווה לחקוק צורת עיר , המסמלת את ירושלים . בחפירות העיר ניפור הסמוכה למקום מושבו של יחזקאל נמצאה לבנת חומר וחקוקה בה תבנית העיר ניפור על חומותיה , שעריה , תעלות המים שלה ומקדשיה XANEP , no . 260 ) [ ב ] מצור - כינוי כללי שפירוטו מובא בהמשך . על פי הפעלים שבהמשך ") ובנית , "...  אל הספר
האוניברסיטה העברית בירושלים

עם עובד

י"ל מאגנס