א . שימוש במבנים ספרותיים מספרות המשפט המוסלמית חכמי האסלאם ובהם חכמי ההלכה המוסלמית ( חכמי הפקה , וברבים : פקהאא ) החלו לכתוב במאה התשיעית מונוגרפיות בנושא מוגדר המחולקות לפרקים ולמבוא , מתוך כוונה להגיש לקורא קודקס הלכתי נגיש וממצה על אותו נושא . סוגה זו אומצה כאמור בידי רב סעדיה גאון ובעקבותיו הלך רב שמואל בן חפני , תוך שהוא מפתחה ומשכללה בכמות ובאיכות . השוואת החומר המוסלמי מגלה שמלבד ההשראה ששאב ר"ש בן חפני לחיבוריו ההלכתיים מכתבי רב סעדיה גאון , הוא גם שאב ישירות מן הספרות המוסלמית : ספרות ה"פקה" שימשה לו מודל בבחירת הנושאים לחיבוריו , ואפילו בבחירת כותרות הפרקים . ר"ש בן חפני היה חלוץ בכתיבת מונוגרפיה המוקדשת להלכות גירושין בהלכה היהודית , ובבואו לשרטט תכנית על של החיבור ולקבוע אילו נושאים יטופלו בו ואילו יידחו ( או יטופלו בקצרה , ( לא הייתה לפניו תבנית ספרותית קודמת בספרות ההלכה היהודית . אך טבעי הדבר שיפנה לספרות המשפטית של התרבות המוסלמית הקרובה אליו וישאב ממנה רעיונות למבנה החיבור , שהרי כך עשה כאמור גם בחיבורים אחרים . ואכן , השוואת חיבורו של רשב"ח לספרי הגירושין שכתבו חכמי...
אל הספר