בטקסט " שלוש מסות על התאוריה של המיניות" פרויד יוצר את הקשר התאורטי 1 בין הנוירוזה והמיניות . מכיוון שהוא רואה בנוירוזות תוצרים של שינויים באפיקי הזרימה הליבידונלית , המסגרת הרעיונית שבתוכה הוא מתארן מוגבלת מראש למסגרות המשמעות שציר הזמן הלינארי מאפשר . בראשית החיבור עורך פרויד הבחנה בין מושג המיניות במשמעותו הצרה , קרי אקטים ספציפיים המאפיינים את המעשה המיני , ובין מושג המיניות במשמעותו הרחבה – שורה ארוכה של תחושות ותהליכי התפתחות ( נפשיים וגופניים . ( תשומת לבנו מוסבת לכך , שאת הקשר בין הדחף המיני לבין האובייקט המיני תיארנו כהדוק מדי . ניסיון עם מקרים שנחשבים לא נורמליים מלמדנו , שקיים כאן מעין ריתוך בין הדחף המיני והאובייקט המיני ; ריתוך אשר אנו עלולים להתעלם ממנו לאור אחידות הצורה של המבנה הנורמלי , אשר בו כמדומה מביא עמו הדחף את האובייקט . הדחף המיני הוא ככל הנראה בלתי תלוי בראשיתו באובייקט שלו , ובלי ספק אינו חב את היווצרותו לקסמיו של 2 זה . הרחבת מושג המיניות מאפשרת לפרויד להסביר את ההתנהגות המינית על כל בחירותיה , הנורמליות והלא נורמליות . לנוכח קיומם של מקרים לא נורמליים לכאור...
אל הספר