הפתרון שמציע פרויד ב"פרויקט" לסוגיית האיכויות במערכת הכרה הבנויה על עיקרון כמותי שואב את השראתו מברנטאנו . פרויד , שלטענתי קיבל על עצמו ב"פרויקט" את ניסוח המבנה האפיסטמולוגי שיצר ברנטאנו במושגים פיזיולוגיים , נתקל בדיוק באותה בעיה שנתקל בה מורו – בעיית המשך , רק שהוא , שאמון על הפן הפיזיולוגי של המבנה האפיסטמולוגי , כינה אותה , במידה רבה של צדק , בעיית האיכות . כזכור , פרויד רואה באיכות אינפורמציה שעוברת לתודעה בזכות מה שהוא מכנה מידת משך זרימת האנרגיה , ( period ) מידה שאינה עוברת במערכת הנוירונים כפי שהאנרגיה Q’n נעה בתוכה ובכל זאת מתגלה לתודעה . פרויד לא ידע לתת הסבר לאופי המעבר של הנתון הזמני , אלא רק לומר שהוא אכן מתגלה לתודעה . דהיינו , בדיוק כמו ברנטאנו , פרויד נזהר מלזהות את המשך עם הנתון החושי גרידא והעניק לתהליך הקוגניטיבי את האפשרות לתפוס את אינפורמציית המשך בהגיעה לתודעה . שני ההוגים ניסו לפתור את בעיית המשך או האיכות של האובייקט המנטלי באמצעות הוספת עוד נתון למערכת הקוגניטיבית ( ברנטאנו הוסיף את הייצוג הפנטסטי , ופרויד את מידת משך הזרימה האנרגטית , ( אך פתרון זה מותיר את ה...
אל הספר