הניגוד היסודי שמעצב את טיפולו של נייגל בסוגיית חופש הרצון ( ובסוגיות יסוד פילוסופיות אחרות , כגון גוף ונפש , אמת וספקנות ) הוא הניגוד בין הפרספקטיבה האובייקטיבית ( או ״החיצונית״ ) ובין הפרספקטיבה הסובייקטיבית . הפרספקטיבה הסובייקטיבית , בהקשר הדיון בחופש , היא ״הפרספקטיבה הפנימית של פעולה״ ( או " מבט ' מבפנים' של פעולה , ( " כלומר פרספקטיבת הפועל ( הביטויים השונים האלה משמשים אותו בלא הבחנה . ( נייגל סבור שאידאל האוטונומיה טבוע בפרספקטיבת הפועל , ושהדרישות שהאידאל הזה מציב עולות מן היומרות הפנימיות המובלעות בפרספקטיבת הפועל . בהסבר היומרות האלה הוא אומר : נסיבות קודמות , ובהן מצבו של הפועל , משאירות כמה מן הדברים שנעשה בלתי נקבעים : ( undetermined ) הם נקבעים ( determined ) רק על ידי הכרעותינו , שאפשר לבאר את מניעיהן ( motivationally explicable ) אבל הן עצמן אינן נקבעות סיבתית [ ... ] . ( causally determined ) טווח מסוים של אפשרויות פתוחות מוצג לפניי באופן כללי בהזדמן לי פעולה – וכאשר אני מממש בפעולתי את אחת מהאפשרויות האלה , ההסבר האחרון final ) ( explanation לכך ( בהינתן הרקע שמגדיר ...
אל הספר