בתחילת דבריי על סטרוסון תיארתי את מפעלו כ״הארת מעבה ההבחנות , השיפוטים והרגישויות שמכוננים את יחסינו הבין אישיים ואת הפרקטיקה המוסרית שלנו״ . בתיאור הזה מקופלת כאמור מהפכה רבתי בתפיסת המוסר , מהפכה שהשלכותיה והשתמעויותיה וגם המוטיבציות הפילוסופיות שביסודה חורגות הרבה ממסגרת הדיון בשאלת חופש הפעולה והרצון . ( ובאמת , שורש הדברים הוא אחד – מקומה של החירות בתוך העולם הטבעי ( . כמו שרמזתי , המהפכה דוחה את ההפרדה החדה בין מוסר ובין טבע , בין ערכים או נורמות ובין עובדות ; וגוף תורה זה מקרין במישרין על דרכי הטיעון . אפתח בדבריו המפורשים של סטרוסון בעניין התוויית התחום של המוסר , ובהמשך אשוב ואאיר את השתמעויותיהם ה״מתודולוגיות״ ( במירכאות , כי חשיבותן חורגת הרבה ממסגרת המתודה . ( מבט רחב יותר על המהפכה אפרוש בנספח . סטרוסון מחזיר אותנו למעבה השיפוטים והתגובות שמכוננים את יחסינו הבין אישיים , ומזכיר לנו את ההבחנות שאליהן רגישים השיפוטים והתגובות האלה . אבל האם שיפוטינו המוסריים עומדים על רצף אחד עם ״השיפוטים והתגובות שמכוננים 19 את יחסינו הבין אישיים״ ? המהפכה בתפיסת הפרקטיקה המוסרית מגולמת בת...
אל הספר