ההבסה העצמית של בשורת החירות הסארטרית – חזון של היעדר חזון

כדי שההכרעה הרדיקלית תעמוד בדרישות של תאוריית החירות של סארטר , אין היא יכולה באמת להסתמך על שום דבר . לניסוח תמציתי זה יש השלכות רחבות והרות גורל על אופייה של הכרעה רדיקלית . ניסוחיי עד כה היו ניטרליים למדי ו״עקפו״ ביודעין את המוקשים שהדרישות האלה מפזרות . אבל ראוי לחדד את אופייה של 31 המטפורה הזאת מעלה על הדעת את פרשת הדרכים שהאינדטרמיניסטים מחבבים , אך יש לזכור כמובן שגם העמדה הדטרמיניסטית יכולה לאמץ את המטפורה הזאת , אלא שהיא מפרשת אותה בהפשטה ( ראו פרק שלישי , ולהלן פרק שמיני . ( 32 סארטר , 1988 עמ' . 23 ההכרעה ולחשוף את המוקשים – ובכך לערער את הדרישות ואת התאוריה . ( זוהי אסטרטגיה שנקטו פילוסופים בני זמננו בבואם לערער על תאוריית החירות של סארטר , והיא מוסיפה נדבך פרטני למסכת השיקולים הרחבה שהתוויתי בסעיפים הקודמים , שמקעקעת את משנת האדם של סארטר ( . הכרעה רדיקלית אינה הכרעה בין טוב לרע , כשאחת מן הדרכים כבר מסומנת כטובה , והאחרת – כרעה . הכרעה כזו בין טוב לרע – ולא חשוב במה בוחר הפועל – כבר מניחה את תוקפה של ההבחנה ואת משמעותן המוסרית של הדרכים העומדות לפניה , וממקמת את הבוחר בתו...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן