קודם כול , היתמות והשפעותיה . סארטר תמיד מנסה להבין כיצד תופסים אנשים את קיומם . האם הם רואים את הקונטינגנטיות והיעדר ההצדקה והתכלית של הקיום , או שמא הם מסתירים זאת מעצמם . ואם הם רואים את הקונטינגנטיות של הקיום , מה היה התהליך שהוביל אותם לראות זאת . יתמות היא חוויה טרגית מוקדמת ומכוננת בהקשר זה , וסארטר בוחן שוב ושוב את השפעתה – הן אצל בודלר והן אצל ז'נה , פלובר וסארטר עצמו . האהבה הבלתי מותנה של ההורים לילדם נוטעת בילד את האמונה שקיומו הכרחי ומוצדק ( גם אם מדובר בתחושת ילד שאינה מתנסחת במונחים אלה ממש . ( אמונה זו היא מצב של הונאה עצמית , לדעת סארטר , אולם הוא מסכים שהונאה עצמית כזו היא בריאה בתקופת הילדות . הטרגדיה הקשה של היתמות מטלטלת בחזקה את האמונה הזו , ויכולה לנפצה לרסיסים במקרים מסוימים או לחזקה במקרים אחרים . בודלר התייתם מאביו בגיל שש , והפך למרכז עולמה של אמו . מאושר מהיותו המושא הבלעדי של אהבתה ותשומת לבה , נבלע בודלר הילד כולו לתוך אמו , לתוך אהבתה המלאה , ולא הכיר את עצמו כהוויה נפרדת . יתרה מכך , בראותו את אמו כאלילה – סארטר מצטט בעניין זה את בודלר הכותב לאמו 1 שכך ר...
אל הספר