פרק ד ראיית הזולת ושינוי מוסרי בספרותה של אייריס מרדוק

ניסויי המחשבה ויצירותיה הספרותיות של אייריס מרדוק עוסקים בשינוי רוחני פנימי המוביל לראייה צודקת של הזולת וליכולת לחוש כלפיו אהבה והזדהות . בהתייחס להתממשותו של שינוי תודעתי זה , אפשר לכאורה לומר כי זירת היצירה האמנותית ומרחב החיים הממשיים נפרדים זה מזה . ואולם עבור מרדוק הספרות אינה שונה כל כך מהחיים , אף כי היא לעולם אינה מחליפה את התהליך המוסרי בחיי היום יום . לשיטתה , היחיד מגיע ליכולת להבין את האחר ולראותו באופן צודק ונכון רק במסגרת תהליך רפלקסיבי של טיהור התודעה . בתהליך זה כל אדם הוא למעשה אמן . הספרות משתתפת במשימה הקיומית של יצירה והבנה עצמית המובילות אל תשומת לב אוהבת לבני האדם . השאלה בדבר ראיית הזולת קשורה במושג הניכור , הכרוך בהתהוותה של החברה המודרנית . בהקשר זה הגותה של מרדוק לא פעלה כמובן בחלל ריק , והיא מתקיימת על רקע דבריהם של הוגים רבים שעסקו בנושא זה – חלקם אף עסקו כמותה בכתיבת יצירות ספרותיות . להלן יאוזכרו אחדים מהם בקצרה . הגל בדיונו על הניכור ביטל את ערכו של הקיום הפרטיקולרי האינדיווידואלי כאשליה וכפנטזיה ללא קיום בעולם הממשי . הוא טען כי יש להתגבר על האני הפרטי ...  אל הספר