ברכת יעקב אבינו לאפרים ולמנשה בני יוסף נתקבלה במסורת ישראל , ובה מברכים האבות את הבנים עד ימינו . היא נאמרת ב"קריאת שמע שעל המיטה , " בעלייה לתורה "עם כל הנערים" בשמחת תורה , וב"קריאת שמע" שנהגו ילדי ה"חדר" לקרוא לפני הרך הנולד בערב שלפני ברית המילה . אמירתה בקריאת שמע שעל המיטה מוזכרת לראשונה אצל ר' מאיר מאור הגולה ( מאיר בן ברוך מרוטנברג - מהר"מ , , 1293-1215 פוסק , פרשן ומנהיג רוחני , יליד וורמיזא : ( המלאך הגאל אתי מכל רע יברך את הנערים ולקרא בהם שמי ושם א ^ תי , אברהם ויצחק , וידגו לרב בקרב הארץ . השימוש השוטף בטקסט מתעלם מראשיתה של הברכה ( בראשית מח \ ( 15 האלהים אשר התהלכו אבתי לפניו , אברהם ויצחק , האלהים הרעה אתי מעודי עד היום הזה . על ידי כך הופך "המלאך הגואל" ( שהוא כפשוטו , לפי הקשרו , אלהים בכבודו ובעצמו בתפקיד ההשגחה הפרטית ) ל"מלאך האישי" המלווה כביכול את האדם מנעוריו .
אל הספר