תפילות הקבע ( בזמן ובנוסח ) בישראל נקבעו אחרי חורבן הבית השני על ידי רבן גמליאל , אך כבר בספר דברים יש שתי אמירות קדומות של עובדי אדמה בנוסחן המלא : אחת - מקרא ביכורים - שנאמרה בזמן הבאת הביכורים לבית המקדש , והשנייה וידוי מעשרות לאחר הפרשת המעשרות . נוסח קבע קדום אחר הוא תפילתו של משה , לפני צאת העדה למסעיה ולקראת חנייתה במקום החדש , במשך ארבעים שנות הנדודים במדבר ( במדבר י . ( 36-35 35 ויהי בנק ^ ע הארן ויאמר משה : קומה הי ויפצו איבין וינסו משנאיך מפגין . 36 ובנחה יאמר : שובה הי רבבות אלפי ישראל . בתפילה קדומה זו מזוהים אויבי ישראל עם אויבי הי , ושנאת האומה עם שנאת אמונתה . ברבות הימים , בסידורי התפילה של בית הכנסת , נקבע שחלקה הראשון של התפילה נאמר לפני הוצאת ספר התורה מארון הקודש לשם קריאה בו , וחלקה השני - לפני החזרת ספר התורה לארון הקודש ( ונוספו עוד פסוקים . ראו סידור רינת ישראל , ( ס ) עמי , 85 , 76 וכן עמי , 272 . ( 284
אל הספר