מבוא

נושא התפילה בשירה העברית המודרנית קשור בהכרה ( או באי-הכרה ) באלוהים . חיפוש האלוהים ומשמעות האמונה מעסיק משוררים רבים , רובם חילוניים או כאלה שנמצאים בשלב כלשהו של "חזרה בתשובה" או " חזרה בשאלה . " משוררים אלה מציגים את הכמיהה אל הרוחני , אל הנשגב , אל מה שהוא מעל ומעבר לארצי וליום-יומי . באופן טבעי הם משתמשים שימוש חדש ומעניין ברמיזות ( אלוזיות ) מן המקורות ומן התפילה המסורתית . שירתם מציגה התלבטות אמת וכמיהת אמת , ועל כן היא מעניינת יותר משירתם של משוררים דתיים , אשר מתקשים לרוב להתעלות לרמת ההבעה הספרותית-דתית של קודמיהם ברצף הדורות של הספרות העברית . תפילת משוררי תהלים ומשוררי ימי-הביניים השיגה שיאי הבעה שקשה לחזור עליהם . אברהם שלונסקי , בשיר '' זה לזה , " מאפיין את מצבו של האדם המודרני , " הדור שלמד להשמיע / ושכח להקשיב , " אך כמה לגילוי האלוהי - "אין נפתחו בן-לילה שערימ - " ! ויודע כי הקריאה של האדם והאל זה לזה היא הדדית . התפילה של האדם המודרני קשורה בשאלת הקשר עם האלוהים . שלונסקי כותב : קראתי אליך - םמשום ( ץישן , י או מפחד חיות בלעךיך ?  אל הספר
מכון מופ"ת