יעקב מרגולין ואליעזר ו'צסום המשפס — הגדרתו , מקורותיו , תפקידיו ודרכי פעולתו להגדרתו של המשפט כמושג אין הסכמה כללית , והשקפות ודיעות באשר למהותו של המשפט משתנות מדור לדור ומאיש הגות אחד למשנהו . לא הרי הגדרותיו של איש המשפט כהרי הגדרותיו של איש המדע . המדען מגדיר הגדרותיו לשמן , ומשתדל שהגדרותיו והנחותיו תהיינה הגדרות אמת והנחות אמת לכל דבר ועניין ובכל הנסיבות . המשפטן לעומתו משתמש בהגדרותיו ככלי עזר בלבד לעבודתו המשפטית , בבחינת קיצור דרך להגיע אל מטרתו בוודאות סבירה ולתועלת מירבית . לפיכך מקובל שההגדרות המשפטיות אף פעם אינן מוחלטות אלא הן תמיד יחסיות , והן מחייבות אך ורק באותם מצבים ולאותם עניינים שבהם ולמענם נעשו . לשם השגת מטרתה על ההגדרה המשפטית להיות חד משמעית , שכן תפקידה העיקרי הוא להסיר ספקות אפשריים ביחס למשמעותו של המונח המוגדר ובהקשר המיוחד שלשמו הוגדר . מה שמכונה "מונחי היסוד " בתורת המשפט הם אלה : חוק , דין וצדק . "חוק " הוא דבר המחוקק שהוא כתוב וקבוע . כל הוראה שיצאה מפי המחוקק היא בכלל "חוק , " ושום נורמה שאינה חקוקה ולא יצאה מפורשות מפי המחוקק אינה בכלל "חוק . " "דין "...
אל הספר