פרק 17 א־פרופו הנורמליות

יוסי הסב הנורמליות היא מעניינה של הפסיכואנליזה - זהו אפילו הנושא העיקרי שלה . אף כי אנליטיקאים רבים ופרויד בעצמו הגיעו למסקנה שאיננה קיימת , הדבר מוכיח את הדאגה להגדרה כלשהי של אותה נורמליות . כל אחד מאיתנו גיבש לעצמו דיעה משלו ופועל על פיה בקביעת אינדיקציה לאנליזה , קרי , סטייה מנורמליות , קרי , השגת הנורמליות או שיפור לקראתה או בטכניקה להשגת הנורמליות . ההתייחסות לנורמליות היא מפורשת או משתמעת בכל דיון במושגי היסוד של אנליזה : סוגי העברה - סוגי העברה נגדית - מבנה אישיות - אני , ומה לא ! נשאלת מייד שאלת יעילות המושג והדיון בו - ומה זה ישנה , הלכה למעשה , אם תהיה לנו הגדרה ברורה ומספקת של המושג . התשובה המתבקשת היא שמחובתה של כל גישה מדעית לברר עד תום את כל המושגים שהיא משתמשת בהם . נוסף לזה , וכפי שנראה , המושג אינו נוח לפסיכואנליזה כי הוא מפגיש אותה עם חסרונותיה ומעלותיה , לכן ההימנעות מלטפל בו או , לחליפין , הזלזול במושג עצמו . אנדרה גרין ( Green ) אף מתרעם על כך וטוען ש " הנורמליות הפכה לנושא טאבו : היום באופנה שכל אחד דורש את זכותו להיות נוירוטי או פרוורטי ואפילו פסיכוטי . כך שהנו...  אל הספר