" האם יש טקסט ללא דובר , " ? שואל פרוגל בספרו רטוריקה ( פרוגל , 2006 עמ' . ( 100 והוא משיב : כאשר מנסים לחשוב על טקסט ללא דובר , נראה שהדוגמה הזמינה ביותר היא הטקסט המדעי . המדע , בניגוד לספרות , אינו עוסק בדמויות ובדוברים אלא במערכות של כללי הצדקה [ ... ] יתר על כן , ההתייחסות לדובר בהקשר המדעי נתפסת כבלתי רלוונטית [ ... ] הטקסט המדעי , כל כמה שהוא נכתב לתוך מערכת של כללי הצדקה ידועים מראש , מצמצם במידה ניכרת את חשיבותו של הדובר . הסמכות והאמינות , אפשר לומר , הן של כללי ההוכחה ולא של הדובר . עם זאת , מדובר במגמה ולא בדבר מוחלט . במילים אחרות , הרטוריקה של המדע דורשת להמיר , עד כמה שניתן , את סמכות הדובר ואמינותו בסמכות ובאמינות של כללי הוכחה . אולם בהמשך מוסיף פרוגל ומפתח את העמדה , שהגדרתו של הטקסט המדעי כטקסט ללא דובר היא יחסית בלבד . לדבריו , רוב הטקסטים אינם נטולי דובר לחלוטין . בדרך כלל הם מוצגים כבוקעים מפיו של דובר מהימן , גלוי או סמוי . ואולם דרכי ההופעה של הדובר המהימן רבות ומגוונות , וביניהן " הדובר המדעי , שסמכותו ואמינותו נובעות מריחוקו מן המצב המתואר ( מטשטוש אישיותו ומע...
אל הספר