בפרק שישי ראינו , כי טרם המצאת הדפוס היתה נפוצה אצל חכמי האשכנזים ספרות ההגהות . בדרך כלל בחרו החכמים לכתוב את הגהותיהם על ספר הלכתי , שהיה נחשב כספר פסק מקובל . עיון בחיבוריהם של חכמי האשכנזים בתקופה שמיד לאחר המצאת 2 הדפוס , מלמדנו כי הם עדיין ממשיכים בכתיבת הגהות על ספרים . אלא כיוון שאנו נמצאים בתקופת הדפוס , הרי שהגהותיהם נכתבות גם בגליונותיהם של ספרי דפוס , ולא רק בגליונותיהם של חיבורים הנמצאים בכתב יד . יתירה מזו , עתה יש באפשרותם לא רק לכתוב הגהות על ספר מסוים , אלא גם להדפיסן יחד עם אותו ספר . אבל למרות זאת , לא תמיד עשו כן . הם המשיכו לכתוב את ההגהות בגליונות הספרים , ולא תמיד התאמצו לפרסמן . רק לחץ חיצוני ע"י תלמידים , או בני משפחה , שביקשו בתוקף כי ההגהות יודפסו , גרם למחבר שייעתר ויסכים להדפסה . הבה נמנה כאן כמה מחכמי אשכנז שפעלו 1 ידידי ד"ר מ' רפלד קרא פרק זה והעיתי הערות חשובות . בזה נתונה לו תודתי . 2 כראי לציין לדברים שנכתבו בהקדמת תוספות יו"ט למשנה : '' ואחריו = ] אחר הרמבם'' ] קם החכם השלם מוהר '' ר עובדיה ברטנורה ז '' ל , וחבר פירוש כי לא נסתפק בפירוש הרמב '' ם , ומ...
אל הספר