ט. כללים בדבר האיסור להגיה

( א ) טעות זהה הנמצאת בכמה ספרים עניין מיוחד שאנו רוצים עתה לדון בו הוא , מה דינה של טעות ודאית הנמצאת , באופן זהה , בשני ספרים שונים . יש להדגיש כי המדובר בשני ספרים שאין ביניהם קשר . שהרי אם ידוע שהאחד העתיק מחברו , אזי אין לפנינו שני ספרים , אלא זו טעות הנחשבת כמצויה בספר אחד בלבד . כתב הרמב"ן בחידושיו לכתובות , עג סע"ב , סד"ה יתומה ' : כתב בפירש"י ז"ל וקבל אביה את גיטה , ותימה הוא שמהשיאה אין לאביה רשות בה , ומצאתי בתוספות רבותינו הצרפתים ז"ל שטעות סופר הוא , ותמיהני על הסופר הזה שאף בפרק ב"ש ביבמות כתב כן . הרמב"ן אינו מקבל את דעת התוספות שכתבו שבפירוש רש"י יש טעות סופר , משום שגם ביבמות נמצא נוסח זה , ולא ייתכן לומר שהסופר טעה בשני מקומות . וכן כתב הרשב"א בחידושיו לברכות לא סע"ב : והכי משמע בירושלמי פרק תפילת השחר [ ברכות רפ"ד ] דגרסינן התם ... ונראה בודאי שיש בגירסא זו הירושלמית טעות ידי סופר במה שאמר ... ומיהו עדיין צריך עיון בירושלמי שכך מצאתיו גם בתעניות פרק בשלשה פרקים ד"פ ] . [ א"ה וכן כתב הב"י , או"ח , סי' תקמח , ד"ה אבל מצאתי בספר יורה דעה : והוא דוחק לומר שנפל הטעות בשני...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן