ה. שורש המלה "הגיה" ומהות פעולת ההגהה

הבלשנים מתחבטים במציאת שורשה של המלה , וכיצד ניתן לייחס לשורש זה משמעות 38 37 של תיקון . פתרון מעניין הוא פתרונו של ר' שלמה בן היתום , פתרון שמקובל כיום על חוקרי הלשון . על המשנה במסכת מועד קטן , דף יח ע"ב : "ואין מגיהין אות אחת אפילו מספר העזרה , " כותב ר' שלמה : מגיהין כגון ודיברת אם יש יוד בין הד' ובין הב' מוח ( ז ) קין אותו וכן כל כיוצא בהן מגיהין את האות עמי וחשוך מאיר אותו בדיו חדש . בתחילת דבריו הסביר ר"ש בן היתום את המלה "מגיהין" במובנה המקובל כיום , דהיינו תיקון על ידי מחיקה . אולם סוף דבריו : "מגיהין את האות עמי" וכר , אינו מובן . אנו נזקקים לדברי המהדיר רצ"פ חיות : הוא מבאר מגיהין מלשון נגה = אור , ומ"ש עמי הוא כנראה מארמית עמא = חשך ( בעברית עמם ) אם נחשכה האות מאירין אותה . עולה כי לדברי רצ"פ חיות , הסביר ר"ש כן היתום את המלה "מגיהין" בשני פירושים . הראשון , הגהה היא תיקון ע"י מחיקה וכד , ' וכפי שאמרנו . השני , והוא המחודש , הגהה משמעה גם הארת האות הדהויה . 35 ומצאנו פועל זה שוב במנהיג , סדר פסח , סי' עה : "רבינו הקדוש ) ע"נ כנראה ר' יצחק ב '' ר שמואל מדנפירא , הערת המהדיר...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן