סיפורם של העיר בבל ושל המגדל שבתוכה , המסופר בחסכנות בתשעת הפסוקים הראשונים של פרק יא בספר בראשית , הוא האפיזודה האחרונה בסיפר המקראי בטרם קריאתו של אלוהים אל אברהם . כידוע לכולם , אלוהים שיבש את בניית העיר באמצעות בלבול שפתם של בוניה , הפרדתם לאומות רבות ופיזורן של האומות על פני כל הארץ . לאחר אירוע זה יזנח אלוהים את מאמציו לחנך את כל המין האנושי בעת ובעונה אחת ; תחת זאת , הוא יבכר לקדם את תכניתו עבור בני האדם באמצעות אומה אחת בלבד שעמה יפעל . אחרי סיפור בבל יפנה המקרא היישר לנושאו העיקרי - עיצובו של עם ישראל . בתפםו מקום מרכזי בטקסט של ספר בראשית , כסופה של ההתחלה , מייצג סיפור בבל דבר מה שיש בו מן ההשלמה . בקריאה היסטורית , כחלק מנראטיב מתמשך על פני הזמן , משלימה מעשייה זו על העיר האוניברסלית את תיאור הסיפור האנושי האוניברסלי , שבו חיים בני אדם במידה רבה בכוחות עצמם , ללא סיועה של הדרכה אלוהית . בקריאה פילוסופית , כחלק מפרישה אנתרופולוגית , התעמקות זו בלשון , בטכנולוגיה ובעיר ( האב טיפוסית ) הראשונה , חושפת במלואה את ליבת הציביליזציה ואת האדם כיצור רציונלי ופוליטי . ואילו בקריאה מוס...
אל הספר