שאלת הקשרים בין העברית החדשה לרובדי הלשון שקדמו לה היא אחת מן הסוגיות שחוקרי העברית החדשה חלוקים בהן . בתחום אוצר המילים בולטים במיוחד הבדלי הגישה ביניהם . הגישה המסורתית אל העברית החדשה מדגישה את הקשרים האמיצים בינה ובין רובדי הלשון הקודמים ורואה בבדיקת המקורות ההיסטוריים של אוצר המילים מרכיב חשוב באפיון לשונם של טקסטים מודרניים . על פי גישה זו , חלקם של רובדי הלשון באוצר המילים תורם לעיצובם הסגנוני של הטקסטים , ועל כן בדיקת ההתפלגות ההיסטורית של אוצר 3 המילים היא אחד הכלים המחקריים שיש להפעילם בחקר הסגנון . הגישה המבנית לעומתה מדגישה את הפער בין היערכות אוצר המילים של העברית המנדט "כבר באו כמה הכרעות בדיבור החי ;[ ... ] כבר נתקבל לומר ירח ולא לבנה , שמש ולא חמה , חזר ולא שב , מסרב ולא ממאן" ( בנדויד תשכ"ז : . ( 3 בהמשך דבריו ( שם : ( 6-4 נזכרים בדרך דומה הצמדים רוצה חפץ , אף חוטם , מחכה ממתין , מוות מיתה , גם אף , אתו עמו , תכשיטים עדיים , חבר רע , סוף קץ , סימן אות , איפרדהיכךאיה , שותק מחריש , חזר שב , עכשיו עלה ועוד . ק ביעותיו של בנדויד ראויות לתשומת לב מיוחדת לנוכח טענתו בספר זה...
אל הספר