בתפוצתם של הכינויים החבורים לשם ולפועל נוצר בעברית החדשה הבדל של ממש בין לשון הדיבור היום יומית ללשון הכתובה והפורמלית . בלשון הכתובה והפורמלית נותרו הכינויים החבורים קו לשון פעיל ושימושי , ואילו בלשון הדיבור היום יומית כמעט אין הם משמשים בהצטרפויות חופשיות שהן תוצאת תהליך 27 יצרני . כינויי המושא החבורים אינם מקובלים כלל ברובד לשון זה , והיקרותם של כינויי הקניין החבורים מצומצמת בעיקר לקבוצה קטנה של צורות קפואות , 29 2 כגון אשתי , תורי , אחי " , מבחינתי , שלומי , לדעתי וכמה פריטים אחרים . תמורת הכינויים החבורים משמשים בלשון הדיבור הכינויים הפרודים : נטיית של ביחסת הקניין ונטיית את ביחסת המושא . 25 תפיסה זו משתקפת , למשל , באופן הצגתו של המבנה במילון בן יהודה : בערך "זה" מובאים פסוקי המקרא שבהם קודם זה לשם העצם בצד הדוגמאות מתקופת הביניים . 26 ראו עדותו של רבץ . 19 : 1943 27 בן שחר . 17 : 1996 28 במשמעות של אח ביולוגי נוטה המילה בלשון המדוברת בכמה גופים . כצורת פנייה שמביעה קרבה היא מוגבלת לגוף ראשון יחיד . 29 ראו ברמן ; 319 : 1997 בן טולילה תשמ-ט"תש"ן : ; 276 בר אדון תשכ"ז : , 59-57 ולס...
אל הספר