כינוי הרמז לקרוב משמש בזמר במעמד לוואי בכמה מבנים תחביריים , שנבדלים זה מזה במקומו של הכינוי ובשאלת היידוע . הכינוי עשוי להופיע אחרי שם 12 מירקין תשל"ט : . 18 13 שם : . 19 , 16 14 שם : . 16 15 שם . 16 כמאמר בשם "השקפה כללית על הדגים , " למשל , שפרסם מנדלי בשנת , 1877 מופיעה אנחנו 4 פעמים , ואילו אנו אינו מופיעה בו כלל ( מירקין תשל"ט : , ( 16 שלא כמגמה שהתגלתה בסוגיה זו בחיבוריו האחרים . העצם או לפניו , ותווית היידוע עשויה להיעדר כליל מן המבנה , להצטרף אל שני חלקיו או ללוות את שם העצם בלבד . המבנה התחבירי השכיח ביותר בזמר הוא זה - * - שם עצם מיודע . במבנה זה מקדים כינוי הרמז את שם העצם , ותווית היידוע מצטרפת אל שם העצם בלבד : זה היום ניטע תשתול , ( 101 ) זה היום הוא לנו קודש , ( 55 ) אף אם ירחק זה היום , ( 420 ) זה היום יזכור ברטט / עם עורג אל גאולה , ( 229 ) זה היום עדות לוהטת / כי כבוד עוד לא גלה ( שם , ( זה הליל / חג הוא חג לישראל , ( 46 ) הכל יודעים את זה הקט , ( 40 ) עטוף אדרת ייכנס / זה הזקן בלאט , ( 220 ) עד ירווה לבנו / מזה היין , ( 152 ) ישמע אדם יקשיב הצאן / לזה השיר לזה הרון ...
אל הספר