שתי וריאציות של המקור הנטוי המקראי היו לחלק ממערכת הפועל של העברית החדשה : הצורה לקטול , שאות היחס ל היא חלק בלתי נפרד ממנה , והצורה קטול , בלא אות היחס . הצורה לקטול היא צורת המקור הסדירה , והיא נפוצה מאוד בלשון " . הצורה קטול לעומתה משמשת מעט ובנסיבות מוגבלות . 99 לדיון מפורט בתפקידיה ראו ברמן , 1978 פרק . 9 100 ברמן ; 291 : 1978 גליניט . § 30 . 5 : 1989 תפקידו העיקרי של המקור הנטוי בלא ל במערכת הסינכרונית הוא הצגתן של 101 פסוקיות זמן אדוורביאליות . היקרותו בתפקיד זה של גרונדיום מוגבלת הן מבחינה משלבית , הן מבחינה מבנית . מן הבחינה המשלבית הוא אופייני בעיקר ללשון הכתובה . מן הבחינה המבנית תופיע לפניו תמיד מילת יחס , ואחריו יצוין עושה הפעולה , אם במפורש ואם באמצעות הכינוי החבור המייצג אותו . דוגמאות להיקרותו של המבנה בזמר הן בשובנו / [ ... ] תבחרי את היחיד , ( 87 ) ובצאתנו אל הגיא / נרקוד יחד כה לחי , ( 1 ) את חכי לי גם בקדור / מסגריר הלב , ( 52 ) ובבוא חצות לילה / [ ... ] תעלה יפת מראה , ( 93 ) ובקומי משנתי / לא תבוא דאגתי , ( 85 ) ברצות ה' / עם גאולים / ישוב מכל אפסיים , ( 151 ) היד...
אל הספר