צורת הנוכחים בזמן עבר , המוטעמת מלרע על פי כללי הדקדוק , חריגה בנטיית העבר , שהיא מלעילית ברובה . לעומת הגופים המלרעים האחרים ( הנסתרת , הנסתרים והנסתרות , ( שבהם נחטפה תנועת עי"ן הפועל , בצורת הנוכחים זהה תנועת עי"ן הפועל לזו שבגופים המלעיליים . בשל כך פעלה בה אנלוגיה אליהם בלשון הדיבור . תמורת קטלתם הדקדוקי התקבלה בדיבור הצורה קטלתם , בהשתמרות התנועה ובהטעמת מלעיל . מעדויות בנות זמנו של קורפוס המחקר עולה שהגייה זו רווחה בלשון הדיבור כבר בעשורים הראשונים של המאה העשרים . צורת הנוכחים בזמן עבר אינה נפוצה בזמר , ובקורפוס המחקר נרשמו לה רק ארבע היקרויות . בשתיים מהן היא הגויה בחיטוף התנועה ומוטעמת מלרע , על פי כללי הדקדוק : שתלתם ניגונים בי אמי ואבי , ( 442 ) סיפורי שמעתם כבר פעם . ( 413 ) אופן הגייתן של הצורות הללו משקף את שתי דרכי ההגייה האפשריות של השווא הנע הדקדוקי : בראשונה הוא ממומש כתנועה , ואילו בשנייה כאפס תנועה . בשתי היקרויותיה האחרות של הצורה היא מוטעמת מלעיל , כדרכה של לשון הדיבור : למה באתם השותלים , ( 233 ) אם עמלתם הבן הבת / שובו נוחו ביום השבת . ( 31 ) עצם מימושן של הצור...
אל הספר