העברית החדשה הוסיפה אל הקטגוריות המלעיליות של העברית הקלסית כמה 93 קטגוריות מלעיליות חדשות . עדויות להתפתחות זו מופיעות בספרות תיקוני הלשון כבר במחצית הראשונה של המאה העשרים . דוגמה לכך היא קביעתו של זאב ז'בוטינסקי בספרון על שאלת ההגייה שפרסם בשנת 1930 כי "יש להתנגד בהחלט לנטיתו של הרחוב העברי כארץ להפוך מלרע למלעיל : 'אמךתם , ' ' עשיתם ; ' 'רחובות , ' 'ראשון , ' 'יפו ; ' ואפילו 'טבק ; ' ואפילו 'שמנה . "' הגיית מלעיל מאפיינת את העברית המדוברת עד היום בכל הצורות שז'בוטינסקי מונה . הקטגוריות המלעיליות שחודשו בעברית המדוברת משתקפות בזמר בהיקף 89 על פעילותו של קיפניס בתחום הזמר ראו הכהן ; 1982 הכהן . 1989 90 על יואל אנגל ראו עמ' 17 לעיל . 91 כגן תשכ"ה . 92 הלפרין תשנ"ז : . 18 93 בולוצקי ; 59-51 : 1978 שורצולד תשנ"א : . 399-393 'ז 94 בוטינסקי תר"ץ : . 35 קטן בלבד . צורות שמשתייכות לקטגוריות שבהן מקובלת בלשון הדיבור הטעמת מלעיל בלבד כמעט אינן נקרות בו , ובקטגוריות שבהן מתאפשרת בחירה בין הטעמת מלעיל להטעמת מלרע , על פי רוב הועדפה בזמר הצורה המלרעית הדקדוקית על פני הצורה המלעילית האופיינית ללש...
אל הספר