2. נסוג אחור

הפיכתן של צורות מלרעיות למלעיליות שכיחה בזמר בנסיבות דומות לנסיבות שבהן חל בלשון המקרא הכלל של נסוג אחור . היווצרות רצף של שתי הברות מוטעמות בגבול בין מילים עשויה להביא על פי כלל זה לידי נסיגה של הראשונה משתי ההטעמות אל ההברה שלפניה . תופעה זו מתרחשת בזמר בהשפעת כמה סוגי מילים שההטעמה בהן תחילית : א . שמות עצם סגוליים מלעיליים , כגון הבן בה רועה עדר , ( 347 ) מן הסלע / שיר הפלא / אמן סלה / צנח , ( 345 ) פנו דרך לנו , ( 322 ) תשרי סבא פנה עורף / להררי האלף , ( 450 ) הוי רועי הוא מבור ציד , ( 129 ) איש צעיר גבה קומה > ע / ני זוהר לו , ( 17 ) נלגום אודם ענבים / כוס וכוסותיים , ( 152 ) מרעה דשא עשב בר , ( 158 ) הדרך מי יחסום לפדויי שבי , ( 23 ) בין גלי קסם ידי חותרת , ( 397 ) מראשית שחר ועד תום הכחול . ( 219 ) ב . שמות עצם חד הברתיים , כגון בעמקים פרחי נוי c זה אל זה ישודרו , ( 372 ) מה אכפת לי עלם טוב [ ... ] / תן לי פרחי חן לקטוף , ( 374 ) גלגלי העולם חורקים שן במפעל , ( 100 ) הד קולנו יישא הר וגיא , ( 270 ) מלוא גביע אגלי טל , ( 271 ) שמש חביב / יפיץ אור וחום , ( 54 ) ומי בחושך « יתן או...  אל הספר
מוסד ביאליק