לאשה נוכחות מרשימה ומגוונת בשירי שבזי , יותר מאשר בשירי משורר כלשהו בספרות העברית והיהודית . האשה בעולמו הפואטי של שבזי מופיעה בדמויות שונות , אך רק לעתים נדירות בדמות התשוקה הארצית בסגנון שירי האהבה הערביים ( גזליאת ) או בסגנון שירי החול העבריים מסוגת האהבה בימי הביניים . בדמות בשר ודם היא מופיעה רק ככלה בשירים המיועדים לשמחת חתן וכלה , הכלולים במדור 'חתן וכלה' דלעיל . גם בהם , ההתייחסות לזוג הצעיר מצומצמת והשיר מתעלה לספירות גבוהות שבהן החתן הוא המשיח או האל והכלה השכינה או כנסת ישראל . האשה בשירי שבזי מסמלת מהויות שונות . השכינה , עם ישראל , ארץ ישראל , החכמה , התורה והנפש . אך לעתים המשורר מזהה דמויות נשיות אלגוריות שונות בדמות אחת , כגון בשיר 'אהבת גברת נכבדה , ' שבה לכאורה קשה להבחין בין הנפש לבין השכינה . מן החרוזה הראשונה ברור שהוא מדבר על הנפש , שמרי לילה בעת השנה היא נפרדת מן הגוף ועולה אל הקב"ה וחוזרת אל האדם בבוקר . גם החרוזה השנייה , הכתובה ערבית , מדברת בנפש במושגים ובמונחים של הפילוסופיה מימי הביניים . אבל משפט אחד בטור השני בחרוזה הראשונה אינו מתקשר לכאורה לנפש היחיד : ...
אל הספר