כ כל שחקרנו יותר את הדרך שבה אובמה חושב ופועל , כך ראינו יותר הוכחות לכך שאובמה מאמין בעוצמת הסינרגיה , היחד . הוא גם מאמין שמילים יוצרות מציאות . התוצאה של שני המשפטים האלה פשוטה : אובמה אינו ממתין להוכחה לקיומה של מערכת יחסים עם הקהל שלו . הוא פשוט יוצר אותה במו פיו , יש מאין , בכוח המילים שלו . הוא מדבר מפורשות על מערכת יחסים עם הקהל ועם אמריקה . זוהי מערכת יחסים שיש בה הקשבה , שיתוף ורגשות , תלות הדדית ותקשורת זורמת . יש בה כבוד וכוח הנובעים מפעולה המתבצעת יחד . בעצם הדיבור שלו על מערכת יחסים ורגשות הוא נותן לה תוקף וקיום , כאילו היא כבר שם . זה התחיל בנאום המוטיבציה שלו בוועידה הדמוקרטית ב : 2004 אמריקה , הלילה , אם אתם מרגישים את האנרגיה שאני מרגיש , אם אתם מרגישים את ההתלהבות שאני מרגיש , אם אתם מרגישים את התקווה שאני מרגיש , אם נעשה את מה שאנחנו חייבים לעשות ... הדגש הוא על יחד , על הכוח המשותף , אותו כוח שהכתיר את אובמה כמועמד לנשיאות ובהמשך גם כנשיא . בנובמבר 2007 הוא המחיש זאת בעוצמה : אני מתמודד לנשיאות מאותה סיבה שבגללה חרשתי חצי מארצות הברית לפני שני עשורים להביא מקומות ...
אל הספר