נהוג להקדיש את הפרק האחרון בספרים העוסקים בשיטות מחקר במדעי ההברה , או את ההרצאה האחרונה בסידרת הרצאות בנושא זה , לבעיות המוסר הכרוכות בנושא . אדם ציני יכול לפרש מיקום זה של הדיון במוסר , כביטוי להיותו אחרון-בחשיבות בעיני הכותב או המרצה . אני מאמין שדיון זה מופיע בסוף ולא בהתחלה , לא בגלל אי-חשיבותו , אלא כיוון שדיון כזה מחייב הבנה מוקדמת של הדרישות המוצגות על-ידי שיטות המחקר השונות . אין ספק , שבמהלך הקריאה כבר העלו הקוראים לעצמם שאלות הנוגעות להיבטים מוסריים של השיטות , כפי שתוארו כאן . בפרק זה אציג בעיות אלה ואחרות . ההבדל בין בעיות ערכיות ובעיות מוסריות . מוכרת הקביעה , שהמדע צריך להיות "נטול-ערכים . " קביעה זו מתייחסת לקשר בין דעותיו הפרטיות של החוקר ( בנושאים פוליטיים , חברתיים , דתיים , או נושאים אידיאולוגיים אחרים ) ועבו דתו המחקרית . ה דעה הרווחת היום לגבי קשר זה היא , שניחן להפריד בין ערכיו של איש המדע לבין תוכן עבודתו המדעית . אין חולקים על כך , שמקורן עול שאלות מ חקריות אפשר שיהיה נעוץ בעמדות הערכיות של החוקרים , ומקובל שמדען י עדיף נושא אחד על נושא אחר בגלל חשיבותו החברתית...
אל הספר