פרק ו' דגימה

כאשר חוקר עורך מחקר , הוא בודק בדרן -כלל רק חלק קטן מכלל הנחקרים הפוטנציאליים . נאשר מספרם של אלה גדול מאוד , כרוך איסוף נתונים מכולם בהוצאות רבות . רק כאשר יש ' D . j i'niynwn לספירה נללית ( כגון במפקד אוכלוסין ) מנסים חוקרים להגיע לכל הנחקרים הפוטנציאליים . הודות לפיתוח תיאורית הדגימה בסטטיסטיקה , אין החוקרים חייבים לפנות לכל אחד מהנחקרים באוכלוסיה בה הם מעוניינים , כדי להסיק מסקנות לגבי האוכלוסיה כולה . החוקר בוחר מדגם של מקרים מתוך האוכלוסיה , ומהנתונים שהוא אוסף על המקרים שנפלו במדגם הוא יכול להסיק מסקנות לגבי כלל האוכלוסיה . ה"מקרים" מהם מורכבת אוכלוסיית המחקר אינם בהכרח אנשים בודדים . חוקר המעוניין לחקור אינטראקציה משפחתית , יכול לדגום משפחות . בנוסף לדגימת המשפחות הוא יכול לדגום מצבים משפחתיים , בהם הוא מעוניין במיוחד . קשה להאמין , אך עובדה היא , שחקירתם של 1500 נחקרים תתן אינפורמציה מהימנה על האוכלוסיה הישראלית בת 3 , 5 מיליון תושבים , או על האוכלוסיה האמריקאית בת 215 המיליון . ( בהקשר זה "מהימנות" פירושה שהתוצאות ממדגם אחד תהיי נה דומות מאוד לתוצאות ממדגם אחר מאותה האוכלוס...  אל הספר