קביעת הערך של המשתנה , בהתאם להגדרתו האופראטיבית , עבור נחקר מסויים נקראת מדידה . אנו רגילים לחשוב על מדידה כקשורה במספרים , אבל איו זה הכרחי . ניתן לקבוע ערכים למשתנים שאינם מספריים אלא מילוליים . נהוג לחלק את הערכים האפשריים הנקבעים במדידה לארבעה סוגים , ולהתייחס אליהם כארבעה סוגי מדידה . א . מדידה שמית - במדידה שמית ניתן להבחין בין ערכים שונים למשתנה , אך אין אפשרות לדרג אותם ובוודאי שלא לקבוע עבורם ערך מספרי . דוגמא למדידה שמית היא קביעת ארץ מוצא . הערכים האפשריים הם שמותיהן של ארצות . דוגמא אחרת היא קביעת הדת , כאשר הערכים הם כינוייהם של בני-דתות שונות : יהודי , נוצרי , מוסלמי , בודהיסטי וכוי . ב . נ ^ דידה דירוגית - במדידה דירוגית אפשר לא רק להבחין בין ערכים שונים של משתנה , אלא אף לקבוע סדר לערכים ; מהמרובה למועט , מגבוה לנמוך וכוי . מידת שביעות הרצון מהלימודים היא דוגמא למדידה דירוגית : שביעות רצון גבוהה , בינונית או נמוכה . הצלחה במבחן המתבטאת בציון "טוב-מאוד , " "טוב , " "כמעט-טוב" וכוי ולא במספרים , מהווה דוגמא אחרת למדידה דירוגית . במדידה דירוגית אין אפשרות לדעת את גודל ההב...
אל הספר