עד כה נערך הדיון בהנחה , שהמגבלה היחידה המוטלת על הפרט הינה מגבלת התקציב , מעובדה , שהכנסתו של הפרט אינה אינסופית , מגבילה את אוסף הסלים התיאורטיים לקבוצת סלים שהכנסת הצרכן מאפשרת צריכתם . בנוסף למגבלה זו - מגבלת התקציב - ניתן לחשוב על מגבלות נוספות , המוטלות על הצרכן . כר למשל יכול גוף כלשהו - בדרך כלל הממשלה - לקבוע כי חל איסור על צריכת מוצר מסויים מעבר לכמות נתונה . באופן אופרטיבי יכולה החלטה כזו ל לבוש כמה צורות : ( א ) צו אדמיניסטרטיבי , האוסר צריכת המוצר מעל כמות מסויימת , והעובר על איסור זה צפוי לעונש ; ( ב ) החלטה כי על מנת לקנות יחידה מהמוצר ה נתון יש צורך בתשלום נקודות , בנוסף לתשלום הכספי . נקודות אלו מונפקות על ידי הממשלה ומועברות לצרכנים בכמות אקר מאפשרת לצרכנים לקנות את הכמות שהוגבלה על ידי הממשלה . אנו נתאר את התנהגות הצרכן , ואת מצב שיווי המשקל בכל אחת משתי הצורות דלעיל . ( 1 ) קןצוב בעזרת צו
אל הספר