משבר פעיל מוגדר כמצב של כשל מנגנוני ההגנה . מצב זה אינו מתפתח באחת . בשלב הראשון של המשבר ובגבור המתח מופעלות שיטות חירום להתמודדות . כאן מגביר הפרט הנפגע עד להקצנה את דרכי ההתמודדות הרגילות שלו במישור הרגשי , הקוגניטיבי וההתנהגותי , ויש חשיבות רבה אם שיטות חירום אלה להתמודדות הן סבילות או שהן פעילות . במישור הרגשי יכולות התגובות להתבטא בחרדה , בדיכאון , באבל , בפגיעה בדימוי המיני והעצמי , בחרדה מפני פגיעה ביחסים הבין-אישיים ובפיתוח תסמינים נוירוטיים או פסיכוסומטיים . במישור הקוגניטיבי וההתנהגותי הפעיל יכולות התגובות להתבטא בחיפוש מידע , בהגדרה מחדש של הבעיה ובראייתה באור אחר , בגיוס משאבים בפועל או בחיפוש שיטות הדרגתיות חדשות ומקוריות לפתרון , והן יכולות להקצין ולהתבטא במתיחות , באי-שקט פסיכומוטורי ובפעילות-יתר בדומה למצב המאני . במישור הקוגניטיבי וההתנהגותי הסביל יכולות התגובות להתבטא בהשלמה , בהכחשה , בהדחקה עד להקצנה של חשיבה מאגית , בהתנהגות רגרסיבית או בנסיגה מהמציאות לעולם הדמיון והפסיכוזה או להתמכרות . זוהי פרשת הדרכים בין התמודדות פעילה ויעילה לבין התמוטטות , חוסר יכולת תפקוד ...
אל הספר